תקוות-אמת לישראל
הרצאה המפרטת את הסיבות לכל הסבל של עם ישראל לאורך ההיסטוריה
וסוללת את הדרך עבור החלוצים, המעוניינים לקחת אחריות ולתקן את המעוות.
לצפייה בהרצאה
ההרצאה זמינה גם בכתוביות לעברית
להאזנה
לתכנים נוספים העוסקים בחיזוק התודעה הרוחנית:
לקריאת המאמר
הקדמה: תקוות-שווא מול תקוות-אמת
תקוות-אמת לישראל
המלחמה בישראל מן הזווית הגבוהה של האור
מדוע תסריטי האימה שלנו כעם, ממשיכים לחזור על עצמם; והאם יש דרך לשנות את גורלנו?
את מי עוד נותר לנו להאשים שעוד לא האשמנו והאם זה מה שיעזור לנו להיוושע?
האם רגשות של פחד, חרדה, שנאה ונקמה יהיו לעד לחם חוקנו? האם לעד נחייה על חרבנו?
השאלות הללו זועקות לתשובות, אבל אין עליהן מענה כי האמת נעדרת.
"ימים רבים לישראל ללא אלוהי אמת." (דברי הימים ב' טו:יב).
על פי חוק הקארמה, אין תוצאה שאין לה סיבה; ולכן כדי לשנות את הקארמה הקולקטיבית שלנו כעם, נדרש זיהוי של שורש הסיבה.
היום, בהרצאה "תקוות-אמת לישראל" יישפך אור על כל תולדות עם ישראל, מאברהם אבינו ועד ימינו אנו; ייחשף, כיצד נרקמו חוטי הגורל של עמנו וכיצד ניתן לפרום אותם.
אך השעה דוחקת מאד!
עלינו להזדרז ולפעול בכל כוחנו, על מנת להסיט מהפסים את הרכבת, שדוהרת במהירות עצומה אל עבר התהום.
מה ההבדל בין תקוות-שווא לתקוות-אמת?
תקוות-שווא היא בחירה להיות לא מודע ולקחת גלולה שיכולה רק לשכך את הכאב.
תקוות-שווא תמיד עוסקת באחר.
בהאשמה של מישהו אחר בבעיה (ביבי/ביל גייטס/ממשלת הימין/ממשלת השמאל/ המחוסנים/הלא מחוסנים/הסדר העולמי החדש/הקונספירטורים/החמאס איראן וכו) או בציפייה שמישהו אחר יביא את הפתרון או את הגאולה (רבנים, מתקשרים, פוליטיקאים, חוצנים וכו).
לעומת זאת, תקוות-אמת היא בחירה לגילוי האמת. היא ניתוח כואב מאד – אך היחיד שיכול להציל את החיים!
תקוות-אמת תמיד מחזירה את האדם אל עצמו!
ללקיחת אחריות על מעשיו ובציפייה שיהיה לשותף פעיל בתהליך הגאולה.
פרק ראשון: השורש לכל בעיה, הוא תמיד רוחני
נולדתי וגדלתי בישראל.
כמו רובנו, התחנכתי להאמין שכל הגויים שונאים אותנו, כי הם מקנאים בנו כיוון שאנחנו העם הנבחר, כלומר אנחנו נעלים יותר וטובים יותר מכל העמים האחרים.
בשנת 2000, במהלך שהות בדרום צ'ילה, כל האמונה הזאת קרסה באחת, כאשר פגשתי אישה גרמניה וגבר פלסטיני, שהפכו לחבריי הקרובים.
קאתרינה מברלין, הייתה לי לחברת-רוח העמוקה ביותר באותו זמן; וג'וזף מבית לחם, היה התזכורת החיה והחמה להכנסת האורחים, אליה הייתי רגילה מבית הוריי יוצאי עדות המזרח.
אכן, דברים שרואים משם, לא רואים מכאן.
כך החל מסע פנימי ארוך של הקרסת כל האמונות השגויות שלי.
הגלות של עשרים שנה בדרום אמריקה, הפכה לגילוי ולהתגלות של האמת, מן הזווית הגבוהה ביותר של האור.
נולדתי שם כאדם חדש; וידעתי שיגיע היום, בו אתבקש לחזור אל עמי ולעזור – למי שרוחו עדיין לא שרויה בתרדמת מוות – להתעורר ולהבין את אירועי אחרית הימים והדין האחרון.
בתוך עמי חזרתי לשבת.
בתוך עמי, קשה העורף, הסוגד לנביאי השקר השונים.
עמי היהיר, המאמין בכוחו ועוצם ידו; שהשמין מרוב טוב ובעט בערכיו.
בתוך עמי אני יושבת וקוראת, ומזהירה, ומוכיחה ומסבירה מכל זווית אפשרית – למה אנו נדרשים כדי לעבור את הדין; להינצל ולהיגאל.
האור – באמצעות שליחיו – תמיד קרא, הזהיר, הוכיח והסביר מה עומד להגיע.
הרוב – לא רצה ולא רוצה להקשיב.
האור – ברוב חסדו – מנסה ממש עד לרגע האחרון לעזור לבני האדם לשנות את גורלם, אותו הם טוו במו ידיהם.
זאת גם המטרה של ההרצאה היום.
ההרצאה החשובה ביותר שנתתי עד כה.
***
כדי להבין מה הוא השורש למלחמה שמתנהלת היום בישראל – ושהיא רק אחת מיני רבות ונוראות – עלינו ללכת לשורש הבעיה; והשורש – בכל בעיה – הוא תמיד רוחני!
אני רוצה להתחיל את ההרצאה היום, בהבנת המושג עם הנבחר; זאת משום שהעיוות בהבנת התואר הזה – שניתן לעם שלנו בעבר – הוא השורש לכל הרעות שבאו עלינו.
לאחר מכן אני מבקשת לספר את קיצור תולדות עם ישראל, מן הזווית הגבוהה של האור.
אם כן, מי הוא נבחר?
אדם נבחר או עם נבחר, הם אלו שקרובים לאור; לאלוהים.
כלומר, שהרוח שלהם נמצאת בדרגת התפתחות גבוהה יותר משל אחרים ולכן הם מקבלים כוח מיוחד, כדי להגשים משימה ולשרת בקרב האנושות.
כלומר, נבחר אינו זה שמסתכל ביהירות על אחרים וחושב שהוא יותר טוב ולכן אחרים צריכים לשרת אותו!
נבחרות משמעה אחריות יתר ולא זכויות יתר!
ולכן, נבחר אשר נכשל בתפקידו, כלומר אינו מנתב את הכוח והברכה אשר ניתנו לו ע"י האור, עבור שירות – יישא בתוצאות כישלונו, באופן הרבה יותר חמור מאשר אדם רגיל!
פרק שני: תולדות עם ישראל (חלק א') - מאברהם ועד חורבן בית ראשון
עם ההגדרה וההבנה החשובים הללו, הבה נתקדם לקיצור תולדות ההיסטוריה של עם ישראל, מן הזווית הגבוהה של האור:
בסביבות 1800 לפני הספירה, האור בוחר באברהם להיות אב של אומה גדולה וחדשה אשר תהיה לברכה עבור האנושות כולה, ע"י כך שתביא לעולם את התפיסה הגבוהה ביותר אודות האלוהות, אשר הייתה אפשרית באותה העת:
וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה." (בראשית יב:ג)
זאת המשמעות המקורית של הביטוי להיות אור לגויים. להיות דוגמא ומופת לכל העמים.
בסביבות 1800-1500 לפני הספירה, היו בניו של אברהם – בני ישראל – עבדים במצרים. אבל דווקא הסבל שלהם – כפי שקורה במקרים רבים – הוא זה שהוביל אותם לכדי בשלות רוחנית ולמימוש ייעודם כעם הנבחר, באותה התקופה.
בסביבות 1500-1000 מתרחשת יציאת מצרים, ועם ישראל מקבל – באמצעות משה – את האוצר הגדול ביותר ואת התמיכה העוצמתית ביותר, עבור המשך התפתחותו: את עשרת הדיברות וחוקי הבריאה.
לאחר תלאות רבות במדבר, עם ישראל מגיע אל הארץ המובטחת.
טרם כניסתו אליה, הוא מוזהר לבל יעבור על חוקיו של אלוהים; שכן עבירה עליהם, משמעה בגידה באל וגירוש מארץ הקודש, אשר מקיאה מקרבה, את כל מי שאינו שומר על ערכי המוסר הגבוהים ביותר:
״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ.״ (ויקרא כ:כב)
למי שייכת ארץ הקודש? לעם ששומר על קדושה.
אולם עם ישראל בגד באלוהיו ועבר על חוקיו; חוקים, אשר נועדו להביא לו רק ברכה ושגשוג.
כך החלה ההידרדרות – האיטית אך הבטוחה – אל עבר החורבן.
בסביבות 600 לפני הספירה: יותר מארבעים שנה התריע הנביא ירמיהו, על כך שבית המקדש הראשון יחרב, אם עם ישראל לא יעסוק בטיהור הריקבון המוסרי והרוחני שלו.
נבואות הזעם הנוקבות שלו, לא רק שלא העירו את עם ישראל מתרדמתו הרוחנית, אלא שהוא נשנא, נרדף, נאסר ואף כמעט הוצא להורג.
לצערנו, גירוש הנביאים וההשתלחות בשליחים מן האור, הינה תופעה שחוזרת על עצמה בכל תולדות האנושות ולא רק בתולדות עם ישראל.
הנביא יחזקאל, בן זמנו של הנביא ירמיהו, הוסיף שמקדש ה' – בו אף מתקיימת עבודה זרה – לא יספק הגנה אוטומטית לעם ישראל; שנביאי השקר מעוררים תקוות שווא ומטעים את העם ושאין לתכנן תחבולות מדיניות.
אולם ממלכת יהודה – בראשות המלכים יהויקים וצדקיהו – בחרה לעסוק במרידות בלתי פוסקות במלכות בבל ובהאשמה של האויבים החיצוניים, במקום לקחת אחריות על האויבים הפנימיים.
וכך בשנת 586 לפני הספירה החריב נבוכדנצר – מלך בבל – את בית המקדש הראשון והגלה את עם ישראל לבבל.
לכן, נכון בהחלט יהיה לומר, שמן הזווית הרוחנית – בית המקדש הראשון לא חרב בגלל נבוכדנצר הרשע, אלא בגלל חטאי עם ישראל: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים!
יתרה מזאת, המקורות מתארים את נבוכדנצר רק ככלי שרת של האור – כלומר של מנגנון החוקים האוטומטי של חוקי הבריאה – על מנת להביא על עם ישראל את הדין, הנגזר מהסטייה שלו מחוקים אלה עצמם:
״כשבא נבוכדנצר הרשע עם המלכים לירושלים, דימו ללוכדה בזמן מועט. אך הקב״ה היה מחזק את אנשי ירושלים, עד השנה השלישית, אולי יחזרו בתשובה.״ (ילקוט שמעוני, ספר איכה א').
האם אתם יכולים לראות עד כמה הדפוס הזה דומה למה שמתרחש בימינו?
כולם עוסקים בהאשמת האויבים החיצוניים וכמעט אף אחד לא עוסק במלחמה באויב הפנימי, שבניצחון עליו – תלוי כל קיומנו!
פרק שלישי: תולדות עם ישראל (חלק ב') – משיבת ציון ועד חורבן בית שני
החל משנת 538 לספירה – בעקבות הכרזת כורש מייסד הממלכה הפרסית – מתחילה שיבת ציון.
עם ישראל הורשה לחזור מגלות בבל לארץ ישראל ואף זכה להקים בה – בפעם השנייה – את בית המקדש.
הזדמנות נוספת ניתנה על ידי האור. חסד אלוהי נוסף:
להחזיר את עם ישראל לתפקידו כעם נבחר, אשר יבנה בשנית את בית המקדש, כבית תפילה עבור כל העמים.
אולם במקום זאת, הממסד הדתי שוב גרם לסטייה מן התוכנית המקורית של האור.
הממסד הדתי באותה תקופה, היה מורכב משתי קבוצות עיקריות: הפרושים אשר קבעו את חוקי התורה שבעל פה והצדוקים שהיו האליטה ששלטה בעבודת המקדש.
שניהם התפתו ונפלו לעיקרון הנחש – הידוע כבר מקוד עץ הדעת – שהוא ניתוק האדם מרוחו ומאלוהים באמצעות השתעבדות לאינטלקט.
הפרושים עיוותו את חוקי הבריאה הפשוטים, לכדי דת של חוקי הלכה מסובכים שנוצרו על ידי פלפולים אינטלקטואליים; והצדוקים הפכו את בית המקדש לעסק של נכבדי כהונה ארציים בלבד, אשר השתמשו בו כדי להשיג כסף, כוח ושליטה.
האם התיאור הזה לא מזכיר לכם מה שקורה היום, בקרב אלה אשר מתיימרים לייצג את אלוהים???
בנוסף לכך – בהעדר מנהיגות רוחנית אמיתית לעם ישראל – הצליחה קבוצה של קנאים לעורר מלחמת אחים ולגרור שוב את העם כולו, למרד נגד האימפריה הרומית, אשר תוצאותיו האכזריות היו ידועות מראש.
האם התאור הזה לא מזכיר את מלחמת האחים והפילוג, בהם מצוי עם ישראל עכשיו???
שוב הפכה הסטייה מדרך הישר, לסכנה ממשית.
עזרה מיוחדת נשלחה הפעם מן האור.
עזרה שכל הנביאים ניבאו את הגעתה; הגעתו של מי שכוחו היה גדול מזה של כל הנביאים יחד: הגעתו של המשיח ישוע, בשנת 0 לספירה.
לכן, המשיח שכולם מחכים לו – לא יבוא וגם לא יצלצל.
וזה שכבר הגיע – עם ישראל לא יודע עליו, כי האמת אודות חייו ותורתו – סולפה ועוותה!
ישוע הביא עימו את תוכנית הגאולה עד לאחרית הימים, אבל הממסד "דאג" לכך שהוא ייצלב מהסיבה הפשוטה, שאם עם ישראל היה מתיישר על פי המסר האלוהי שישוע הביא – הממסד הדתי הרקוב, היה פושט רגל!
הממסד הסתיר את תוכנית הגאולה שעם ישראל – כעם הנבחר – היה אמור להפיץ לכל העולם!
האם גם זה לא מזכיר לכם מה שקורה בעם שלנו היום, בו הממסד "דואג" לבזות, ללעוג, לנדות ואפילו ממש להעלים מן השטח, כל מי שהאמת שהוא מביא יכולה לסכן את המשך השליטה של הממסד?
לימדו אותנו בשיעורי היסטוריה, שחורבן בית שני היה בגלל שנאת חינם; אולם מה שהסתירו מאיתנו – לאורך כל הדורות – הוא ששנאת החינם הגיעה לשיאה, בצליבה האכזרית והנוראה של המשיח!
אבל אי אפשר להאשים רק את היד של החושך, אשר כותבת את ההיסטוריה כרצונה.
היה על כולנו לשאול ולחקור מדוע נמסר לצליבה איש מעמנו?
מדוע כל השנאה הזאת?
מה באמת המסר של ישוע?
אולם רובנו עצלים מדיי ברוחנו, כדי לשאול שאלות חשובות כאלו וכך בכל דור ודור, ממשיך לוציפר למשוך בחוטים ולנהל, כמריונטות, את אנשי הממסד; ואנחנו לא ניצלים מידם.
צליבתו האכזרית של ישוע הייתה הסיבה האמיתית לחורבן בית שני בשנת 70 לספירה.
מרגע צליבת המשיח, נלקח מעם ישראל מעמד הנבחרות ונגזרה עליו גלות ארוכה של 2000 שנה.
גלות של סבל, של רדיפות בלתי פוסקות, של אינקוויזיציה, של פוגרומים, ולבסוף השואה – מבלי שעם ישראל יכול היה להבין את שורש מר גורלו.
מישהו יכול להתווכח על אודות קיומו של חוק הקארמה? חוק סיבה ותוצאה?
פעילותם האוטומטית של חוקי הבריאה המושלמים של אלוהים, אינה יכולה לעולם לאפשר כל טעות!
"שנדע סיבה – תוצאה מביאה
לגדולה או לנפילה."
אבל הממסד הרבני, המשיך להזין את הקארמה שלנו כעם אל עבר הנפילה, כאשר המשיך בעיוות מושג העם הנבחר, ע"י חקיקת חוקים ארציים נוראים המפלים בין יהודים לגויים ואשר התפתחו לכדי תורת גזע.
הממסד הזה, נשא את שם אלוהים לשווא יותר מכל החילוניים, שלפחות לא חטאו כששם אלוהים על שפתותיהם!
הממסד הזה הרחיק רבים מלהאמין באלוהים ומצד שני, כבל רבים לאמונה דוגמתית עיוורת!
הונאת המשיח היא ההונאה הגדולה ביותר בתולדות עם ישראל!
היא האירוע החמור ביותר בתולדות עם ישראל!
זה השקר הגדול ביותר שצריך להיחשף בעידן בו כל האמת תיחשף, כדי שסוף סוף תוכל להיווצר תפנית, בקארמה הקולקטיבית של עם ישראל!
והאמת הזאת לא תפסח גם על הכנסייה הקתולית, שעיוותה את תולדות חייו של ישוע ואת תורתו באופן כה חמור, עד שלמעשה צלבה אותו בשנית!
אף אחד מהדתות לא תוכל להתחמק מחשיפת האמת של הדין האחרון, שכן כולן סילפו את מילתו של אלוהים שאחת היא!
אם ירצה האור, אני עוד אזכה לתת על כך הרצאה ארוכה וחשובה.
מי ייתן שנזכה לכך.
עתה, עומדת בפנינו היום הזדמנות היסטורית לתיקון הקארמה הזאת וחשוב שלא נחמיץ אותה שוב, כפי שהיה בזמן מלחמת העולם השנייה בגרמניה.
"אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים."
כך התפלל ישוע על עמו, בעודו על הצלב.
אבל כל מי ששומע אותי היום – יודע מה עליו לעשות.
כל מעגלי הקארמה נסגרים בדין האחרון.
מי ייתן ובזכות מעטים שיודעים ורוצים לכפר על החטא הנורא הזה הרובץ כל כתפי הקארמה הקולקטיבית שלנו – אנחנו ניוושע או שלפחות נזכה להמתיק את הדין.
פרק רביעי: תולדות עם ישראל (חלק ג') - הציונות והעת החדשה
עכשיו ברצוני לעשות קפיצה בציר הזמן, כדי שנוכל להגיע עד לימינו אלה ולמלחמה הנוכחית שמתרחשת כרגע בישראל.
הציונות: החל מן המאה ה-19, מתרחשת חזרה של יהודים לארץ ישראל מכל קצווי תבל.
הפעם זו אינה חזרה של יהודים דתיים, אלא דווקא של צעירים חילוניים אשר פרקו מעליהם עול תורה ומצוות ועלו ארצה במטרה ליצור מודל של היהודי החדש, שהוא היפוכו של היהודי הגלותי: גבה קומה, בעל גוף חסון, פנים ללא זקן, בעל יכולת להתפרנס מעבודת אדמה, ובמיוחד בעל יכולת להפעיל כוח ולהגן על עצמו, כדי שמה שקרה בשואה, לא יחזור על עצמו בשנית.
לחזרה הזאת לארץ ישראל היה סיכוי וסיכון.
סיכוי: להיפרד מהדוגמה הדתית ולהתחבר מחדש לחוקי הטבע שהם חוקי הבריאה ולמי שיצר אותם – אלוהים.
סיכון: לטפח תפיסת הצלחה חילונית, כוחנית וחומרית בלבד.
בפועל, מה שנוכח היום בישראל היא האפשרות השנייה, המלווה בהידרדרות מוסרית חמורה ביותר, המזכירה את סדום ועמורה ואטלנטיס, לפני החרבתן.
כיוון שהשורש לאנטישמיות ובמיוחד לשואה, מעולם לא נחשף, טופל ונרפא –
הישראלים גם מנהלים עם הערבים מערכת יחסים של אדם שעבר פוסט טראומה ומחזיקים באמונה מגבילה, שבכל דור ודור עומדים עלינו אויבנו לכלותנו ורק צה"ל – שהוא הצבא הכי חזק בעולם – יכול להציל אותנו מידם.
כיוון שישראל נשענת על כוחה ועוצם ידה ובוטחת בצבא שלה, היא מתעלמת ממה שבמפורש ידוע מכל ההיסטוריה של עם ישראל:
המפלה או הניצחון תלויים בחוסן מוסרי ולא בשום דבר אחר!
ישראל גם מתעלמת מן העובדה של פי חוקי האור, למשול משמעו לשרת; ושהעם הנבחר, מורשה להיות המושל בארץ המובטחת, רק אם הוא משרת עמים אחרים אשר נמצאים בדרגת התפתחות נמוכה יותר ומוביל אותם אל עבר האור; ולא עם אשר מזלזל ומתנשא על עמים אחרים ורואה בהם משרתים שלו עצמו.
מה יודע החמאס שרוב עם ישראל לא יודע?
בקוראן מוזכרת השליטה שנתן אלוהים לעם ישראל על ארץ הקודש.
בהיותו העם הנבחר, הוא שלט בה פעמיים ובנה בה שני בתי מקדש, אך בגלל חטאיו, חרבו שניהם; בפעם הראשונה בידי הבבלים ובפעם השנייה, בידי הרומאים.
על פי הקוראן, אלוהים השתמש בבבלים וברומאים, כדי לגרש מארץ הקודש את עם ישראל שחטא כלפיו.
הפסוקים מסתיימים במילים: "ואם תחזרו – נחזור גם אנו!"
המילים הללו מהוות סיסמת מפתח בחמאס, המפרש אותן כך:
אם אתם היהודים תחזרו לחטוא, נחזור גם אנו להעניש אתכם.
כלומר: אנחנו נהיה אלה שבסיבוב הנוכחי, נשמש ככלי להבאת הדין עליכם.
"מפני חטאינו גלינו מארצנו." לא בגלל בבל ולא בגלל רומא.
תפילתי העמוקה הינה, שהפעם נלמד את השיעור ולא נגלה מארצנו בגלל האסלאם.
***
במשך עשרים ואחת השנים שחייתי בדרום אמריקה, ראיתי כיצד יהדות הגולה תומכת בכל מבצע ובכל מלחמה שישראל הייתה מעורבת בו.
תמיכה זאת מגיעה בראש ובראשונה מן הפחד שאם מדינת ישראל תפגע, ליהודי הגולה לא יהיה לאן לברוח, אם וכאשר תהיה שואה שניה, שתתרחש – כפי שכל מי שעיניו בראשו יכול לראות – מעליית האסלאם הפונדמנטליסטי בכל העולם.
גם כאן, רגש הפחד הקולקטיבי, לא מאפשר לרוח להיפתח – מעלה ולקלוט פתרונות אחרים שהאור מציע.
הפחד והמרחק הפיזי מישראל, גם לא מאפשרים לקלוט את המחיר העצום שיש למלחמה, אשר מייצר טראומה על גבי טראומה, שיידרשו דורות כדי לרפא אותן.
אלברט איינשטיין אמר ש -"אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות."
האם לא הגיע הזמן לבחור בשפיות ולקטוע את רצף שחזורי האימים שלנו כעם?
חלק חמישי: סגירת כל מעגלי הקארמה בתקופת אחרית הימים
עכשיו אנחנו באחרית הימים וכל נשמה, כל עם והאנושות כולה עומדים בפני ההאצה של חוק סיבה ותוצאה אשר מביאים לסגירת כל מעגלי הקארמה.
במה נבחר: בהמשך סיבוך חוטי הקארמה ובחורבן או בהתרתם ובריפוי?
האור אינו חפץ בחורבן.
האור מחכה שנתקן דרכינו ולכן תמיד לצד כל נבואת זעם עומדת נבואת נחמה.
אנחנו לא נקראים לשבת ולחכות בחוסר אונים כדי לקצור את הקארמה הרעה – אלא לשוב מחטאינו ולהמתיק את הדין.
אנחנו לא צריכים להמשיך ולתדלק רגשות שנאה ונקמה; אנחנו גם לא זקוקים להרגעת שווא לפחד, בדמות כדור שאחרי כמה שעות פג תוקפו; אלא אנחנו זקוקים להתעוררות רוחנית, כדי לתפוס את התמונה הגדולה אודות אחרית הימים; להבין היכן שגינו ולתקן את דרכנו כל עוד נותר לנו זמן לכך.
אנחנו לא אמורים להמשיך ולחפש אשמים, אלא לקחת אחריות ולהתיישר בהתאם לחוקי הבריאה.
אנחנו לא צריכים לרדת עוד יותר למטה; אלא להתעלות למעלה.
בשעת המצוקה הגדולה ביותר, עזרתו של אלוהים קרובה אלינו מאי פעם!
כך זה היה מאז ומעולם וכך זה יהיה עד קץ הימים, עבור כל רוח אדם אשר תכניע את גאוותה, תישא את עיניה למרומים ותפתח את עצמה בפניה.
כל בתי הספר של עלמא בארץ ובעולם הוקמו כדי לתת לכל רוח אדם אפשרות לתיקון ולהתעלות באחרית הימים!
לפני נעילת השער, שערי בית הספר פתוחים בפני כל אדם שחפץ בדבר החשוב ביותר: להציל את רוחו ממחיקה מ'ספר החיים' הגדול.
אני קוראת לכולנו, לטהר את מחשבותינו וליבנו ולהתיישר עם חוקי הבריאה אחת ולתמיד!
תרחישי המלחמה הנוראה אינם עובדה מוגמרת, אם אנחנו נעשה את עבודתנו נאמנה!
עשרה צדיקים בלבד היו יכולים להציל את סדום ועמורה מחורבן.
העולם כולו לא היה מגיע למצבו הנוראי, אם 144000 רוחות הנבחרים היו פועלות במלוא כוחן!
1000 רוחות כאלה מספיקות כדי להמתיק את גורלה של מדינת ישראל!
אל תחכו לרגע בו הכול יהיה מאוחר מדיי, כי הרגע הזה יגיע בין לילה!
הצטרפו אלינו לבניית המחנה האור אך דעו שתוכלו להתחיל להחכים בדרכי האור, רק כאשר תסכימו לכך שאינכם יודעים דבר.
ואני רוצה לסיים את ההרצאה הזאת, במילים מתוך ההתגלות האחרונה של האור אשר ניתנה לאנושות לעת הזאת:
"…ואתם, מתי המעט, הניחו לקולות הסופה לרעום, תנו לסערה להגיע! לפני בוקר אביבי, רוחות עזות חייבות לנשב!… כל אחד יקבל את המגיע לו! הצביעות, השחיתות והידע-המדומה של האדם חייבים להגיע אל קיצם…
ואז יפציע שחר התחייה, ושמש זוהרת תביא עימה יום חדש עבורכם! אֲדוֹנָי שהוא האלוהים, יעניק עידן חדש, לאלה מברואיו אשר ירכינו ראשם בענווה, בפני רצונו!
ואז, כל נשמה תנשום לרווחה, מתוך חופש ועוצמה, אשר כהודיה וכתפילה, תינשא מעלה לכס הגבוה ביותר, כנדר לשרת אותו על-פי רצונו! מי ייתן ואלוהים יעניק לנו זאת!"
אמן.
יש לכם שאלה לחגית?
מלאו את הטופס ונעלה אותה בשידור הבא!
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו על מנת לקבל מייל תזכורת לפני ההרצאה והודעות על הרצאות נוספות. תוכלו להסיר את עצמכם מהרשימה בכל עת.
על המרצה:
חגית רבי
חגית היא מורה ומייסדת Alma School for Humanity (ובעברית: "עלמא בית ספר לאנושות"), בוגרת המחלקה לתלמוד ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועוסקת מעל 20 שנה בחקר התשובות לשאלות הגדולות של הקיום האנושי. שואבת השראה ממקורות ידע גבוהים, שהינם מעבר ללימודים אינטלקטואליים.
בית הספר מציע הרצאות, תכנים וקורסים דיגיטליים, לפיתוח תודעה רוחנית, המבוססים על חוקי הבריאה האוניברסליים.
המלצות צפייה: